"שבעת ימים תאכל מצות…."

מספר אבא שפעם בשנת בצורת, החליטו גבאי הצדקה של העיר וילנא בגלל המצב הקשה להפחית מסכום הכסף הרגיל שנהגו לחלק קמחא דפיסחא לעניי העיר. כאשר שמע על כל הגאון מוילנא קרא מיד לגבאי הצדקה אליו ושאל אותם מדוע כתוב "תאכל מצת" בכתיב חסר בלי האות ו' ואילו כתוב בנוסף בפסוק אחר "מצות יאכל" בכתיב מלא עם האות ו'?

וענה הגאון כאשר מדובר בך בעצמך רשאי אתה לצמצם ככל ש רצה ולכן כתוב "תאכל מצות" בכתיב חסר, אבל כשמדובר באחרים שזקוקים לעזרה שם אין אתה ראשי לחסוך ולכן כתוב "מצות יאכל" בכתיב מלא.

—

סיפר אבא שבערב חג הפסח נכנס חסיד עני אל הרב שלו והוא עצוב. שאל אותו הרב 'למה אתה עצוב?' והיהודי ענה 'חיטים שמורות היו לי ונתחמצו ואין להשיג חיטים אחרות בשוק ובלית ברירה אאלץ לאכול מצה פשוטה ולא מצה שמורה'. ענה לו הרב 'מצה שמורה היא הידור מדרבנן ואילו שמחת יום טוב זו מצוה מן התורה מוטב אם כן לאכול מצה פשוטה בשמחה מאשר לאכול מצה שמורה מתוך עצבות'.

—

אבא תמיד היה אומר לנו לפני פסח שלא ברור לו איך באים הרבה אנשים לרב לפני פסח בשאלות ובבעיות איך להכשיר את החבית של היין? איך מכשירים כפות ומזלגות? ועוד ועוד שאלות אבל אומר אבא לא ידוע לי שבא אדם לרב שלו ושואל אותו איך מניחים את הכזית מצה טהורה בפה אשר נטמא כל השנה בדברי שקר ורכילות ולשון הרע…..

—

אומר אבא אם תקיים את חג הפסח כהלכתו כלומר כשר לפסח כל החגים במשך השנה יהיו לך כשרים כי בתוך המילים רמוזים כל החגים
כ = כיפורים
ש = שבועות שמחת תורה
ר = ראש השנה
ל = לג בעומר
פ = פסח פורים
ס = סוכות
ח = חנוכה

שבת שלום ומבורך ופסח כשר ושמח!